החלטה בתיק ת"א 17026-12-09

בפניי בקשה מטעם הנתבעת 2 לפסילת שאלות ההבהרה שהופנו ע"י התובעת למומחה מטעם בית המשפט".

עובדות והליכים רלוונטיים

בתאריך 15/12/09 הגיש התובעת נגד הנתבעים כתב תביעה בתיק זה. המדובר בתביעה עפ"י חוק פלת"ד לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעת כתוצאה מתאונת דרכים מיום 25/06/2007. יחד עם הגשת כתב התביעה הגישה התובעת בקשה למינוי מומחים רפואיים בארבעה תחומים שונים (אורטופדיה, נוירולוגיה, פסיכיאטריה ורפואה תעסוקתית).

בתאריך 6/05/10 ונוכח העובדה כי למרות התראות על מחיקה מחוסר מעש לא נעשה ולא נוסף כל מסמך לתיק - הוחלט למחוק את התביעה מחוסר מעש.

בתאריך 4/09/11 התקבלה, לתיק בית המשפט, חוות דעתו של מומחה רפואי מתחום האורטופדיה הכירורגית ,מטעם בית המשפט- מומחה אשר מונה בהסכמת הצדדים כפי שעולה מכתב ההגנה. המומחה קבע לתובעת נכות צמיתה בשיעור של 5% (2% מיוחסים לעברה של התובעת ו- 3% בגין תאונת הדרכים מושא תיק זה).

בתאריך 9/01/12 הוגש ע"י הנתבעים כתב הגנה ביחד עם תגובה לבקשה למינוי מומחים רפואיים ובה התנגדות למינוי מומחה רפואי נוסף בכל תחום אחר.

בתאריך 4/03/12 העביר ב"כ התובעת שאלות הבהרה למומחה הרפואי לפיהן מבקש להסיק מסקנה לגבי אפשרות קיומה של פגיעה נוירולוגית כלשהי ככל שעלה מהבדיקות אותן ביצע לטובת חוות הדעת אותה הגיש, שאלות כפי שבאו לידי ביטוי במכתבו של ב"כ התובעת מיום 29/02/12 אשר הופנה למומחה , מכתב שצורף כנספח לבקשה שבנדון.

בתאריך 4/03/12 פנה ב"כ הנתבעים למומחה הרפואי בבקשה שלא ישיב לשאלות ב"כ התובע עד להחלטת ביהמ"ש בסוגייה.

בתאריך 19/03/12 הגישו בעלי הדין "בקשה מוסכמת להחייאת התיק".

בתאריך 25/03/12 נתן בימ"ש הוראת החייאת התיק.

הבקשה לפסילת שאלות ההבהרה

בתאריך 28/03/12 הגישה הנתבעת בקשה לפסילת שאלות ההבהרה שהופנו ע"י התובעת למומחה הרפואי המוסכם מטעם בימ"ש מאחר שהתובעת הגישה את שאלות ההבהרה 5 חודשים לאחר קבלת חוות הדעת ובכך לא עמדה בתנאי תקנה 15 (ב) לתקנות פיצוי נפגעי תאונות דרכים (מומחים) (להלן " הבקשה שבנדון").

בתאריך 15/04/12 הועברה הבקשה שבנדון לתגובת התובעת בתוך 15 ימים.

בתאריך 17/04/12 התקבלה תגובת התובעת לבקשה שבנדון בה היא מפנה לסעיף 5 להסכם אשר נחתם בין הצדדים וצורף לתגובה. בסעיף 5 (א) לאותו הסכם נקבע כי "כל צד יהא רשאי לבקש מהמומחה/ים בכתב הבהרות על חוות הדעת, תוך 30 יום מקבלת חוות הדעת או תוך 30 יום מיום העברת התיק לעו"ד חיצוני, הכל בהתאם לנסיבות".

לחילופין, ביקשה התובעת מבימ"ש, למנות מומחה רפואי בתחום הנוירולוגיה, לאור קיומה של ראשית ראיה לנכות בתחום הנ"ל, מקום שימצא לנכון להיעתר לבקשה שבנדון. 

בתאריך 18/04/12 הוריתי להעביר המסמך לתגובת הנתבעים בתוך 7 ימים מיום קבלת ההחלטה.

בתאריך 1/05/12 התקבלה תשובת הנתבעת בה היא חוזרת על התנגדותה למינוי מומחה רפואי מתחום הנוירולוגיה תוך התעלמות מטיעוני התובעת.

דיון ומסקנות

כמצויין לעיל התובעת ביקשה, במקור, למנות מומחים רפואיים בארבעה תחומים שונים. בהמשך הסכימו ביניהם הצדדים על מינוי מומחה רפואי בתחום האורטופדיה, אשר הגיש חוות דעתו לבימ"ש ולצדדים כאמור לעיל. לאחר קבלת חוות דעתו של המומחה הרפואי, מתחום האורטופדיה, נותרה בין הצדדים מחלוקת לגבי הצורך במינוי מומחה רפואי נוסף מתחום הנוירולוגיה. על כן הגישה התובעת שאלות הבהרה למומחה הרפואי ; שאלות אשר בגינן הוגשה הבקשה שבנדון. מעיון במסמכי התיק לא עלתה התייחסות מי מהצדדים לגבי הבקשה המקורית למינוי מומחים רפואיים בתחומים : פסיכיאטריה ורפואה תעסוקתית - מכאן אני מניח שהתובעת ויתרה על כך ועל כן אינני דן בכך.

בבקשה שבנדון עולה טענה עיקרית והיא טענה פרוצדוראלית המתבססת על תקנה 15 (ב) לתקנות פיצוי נפגעי תאונות דרכים (מומחים) וטענה משנית כי "השאלות שהופנו למומחה הינן שאלות המתאימות לחקירה נגדית והן אינן שאלות הבהרה".

לגבי הטענה הראשונה

בתגובה לבקשה הנ"ל מפנה התובעת לסעיף 5 (א) בהסכם הכתוב בין בעלי הדין , אשר נחתם בתאריך 5/06/11 (הצדדים לא צירפו הסכם זה לכתב ההגנה או לבקשה המוסכמת להחייאת התיק כמתבקש מתקנה 4 לתקנות פיצוי נפגעי תאונות דרכים (מומחים) אך התקבל כנספח לתגובה לבקשה שבנדון) ממנו עולה כי "כל צד יהא רשאי לבקש מהמומחה/ים בכתב הבהרות על חוות הדעת, תוך 30 יום מקבלת חוות הדעת או תוך 30 יום מיום העברת התיק לעו"ד חיצוני, הכל בהתאם לנסיבות". מכאן אני למד כי בעלי הדין יצרו לעצמם, במכוון ובמודע, מסלול "עוקף תקנה 15" מאחר ובשלב זה הדיונים בין הצדדים התנהלו מחוץ לכותלי בית המשפט.